המערכת האנדוקרינית – לנהל, לתפקד, לשרוד

המערכת האנדוקרינית – Endocrine System

המערכת האנדוקרינית מורכבת מבלוטות המייצרות ומפרישות הורמונים ישירות אל מערכת הדם. ההורמונים הם מתווכים כימיים המשפיעים על הפעילות המטבולית ברקמת המטרה.

מטרת הפעילות ההורמונלית היא לקיים את התהליך ההומיאוסטטי של הגוף, ולהשפיע על התיפקוד של איברי הגוף במגוון תחומים כמו התפתחות, חילוף חומרים, מיניות.

הפעילות דומה לפקודות הנמסרות באמצעות מערכת העצבים, אך פעילות המערכת העצבית מהירה יותר וקצרת טווח. לעומת זאת, ההורמונים המוזרמים לדם, בעלי השפעה רחבה יותר וגם לאורך זמן רב יותר, גם של ימים.

לצורך ויסות הכמויות הנכונות של ההורמונים המופרשים לדם, מתקיימות שתי מערכות של היזון חוזר  Feedback loops.  האחת של  היזון חוזר שלילי,  המתריעה על עודף ומודיעה לבלוטה המייצרת על הצורך בהקטנה או הפסקה. לעומתה, קיימת מערכת של  היזון חוזר חיובי  המודיעה לבלוטה על הצורך בהגדלת הייצור. ויסות נוסף נוצר באמצעות אנזימים יעודיים בדם המפרקים עודפי הורמונים.

ההתיחסות כאן היא לתיפקודים העיקריים של חלקי המערכת האנדוקרינית. בהמשך תהיה התיחסות יותר ספציפית לגבי הרכיבים המשמעותיים ביותר בהיבט השינה.  מוח אנדוקריני

 היפותלמוס Hypothalamus

זהו שליט העל של המערכת. מיקומו בבסיס המוח והוא חלק ממערכת העצבים אבל נכלל גם בתוך המערכת האנדוקרינית בזכות היותו מפיק הורמונים. בהפקת או מניעת הורמונים הוא מווסת את פעילות בלוטת יותרת המוח הממוקמת בצמוד תחתיו.

 בלוטת יותרת המוח או היפופיזה – (Pituitary gland (Hypophysis

זאת בתורה, מקבלת את הוראותיה מההיפותלמוס ומעבירה הוראות לכל יתר הבלוטות האנדוקריניות. לכן, יש המגדירים אותה כבלוטת העל. גודלה כאפונה במשקל כ 5 גרם.

הבלוטה עצמה מפיקה תשעה הורמונים חשובים והשפעתה כפולה, בהפיקה הורמונים המיועדים לרקמות ובו בזמן גם הורמונים המפעילים בלוטות אנדוקריניות אחרות.

ההורמון החשוב בהקשר לשינה הוא הורמון הגדילה – Growth hormone .

 בלוטת האצטרובל – Pineal gland

חשובה ביותר לנושא השינה, בהפיקה את הורמון המלטונין – Melatonin.

בלוטה זאת מקיימת את המחזור הצירקדיאני של גופנו ותוך כך גם מתאמת את רמת הטמפרטורה של הגוף.

 בלוטת התריס ובלוטות מצד התריס – Thyroid gland & Parathyroid glands

לבלוטות אלו השפעה חשובה בתהליך המטבולי של הגוף ובאיזון רמת הסידן.

 בלוטות יותרת הכליה – Adrenal glands

השפעתן על טווח רחב של פעילויות, כמו רמת חילוף החומרים ושינוי רמת הגלוקוז בדם, רמת המלח בדם, זרימת הדם ולחץ הדם. השפעה מיוחדת נודעת לתגובה על מצבי לחץ, המוכרת כתגובת “הילחם או ברח”. תגובת החרום משפיעה על תפוקת הלב, העיכול, הנשימה, הזיכרון ותפוקת הגלוקוז.

המוכרים וחשובים לעניננו הם ההורמונים קורטיזול – Cortisol , אדרנלין ונוראדרנלין  – Adrenaline & Noradrenaline.

 הלבלב – Pancreas

פעילותו העיקרית והחשובה כל כך היא בהפקת שני הורמונים מנוגדים – אינסולין וגלוקגון – Insulin & Glucagon.

האינסולין פועל להעברת הגלוקוז בדם וזירוז ספיגתו בתאים לצורך פירוקו להפקת אנרגיה או איחסון. הגלוקגון פעיל במצב הפוך של חוסר גלוקוז לצורך פרוק גליקוגן המאוחסן בכבד ושחרור הגלוקוז למערכת הדם.

 

שתי מערכות חשובות נוספות שאינן משויכות ישירות למערכת האנדוקרינית, אבל הן מפיקות הורמונים המושפעים מהותית מתהליך השינה.

 רקמת השומן – Adipose tissue

מפיקה את ההורמון לפטין – Leptin. הורמון זה משפיע על הגברת המטבוליזם, הרגשת השובע והקטנת התיאבון.

 הקיבה – Stomach

מפיקה את ההורמון גרלין – Ghrelin. הורמון זה גורם להרגשת הרעב והגברת התיאבון. במקביל יש לו השפעה גם על הפקת הורמון הגדילה.

חומר לעיון

ויקיפדיה עברית, המערכת האנדוקרינית, 23 בינואר 2014

TheFreeDictionary, Endocrine system,

Wikipedia, Endocrine system, 28 August 2014

השאר תגובה

השאר תגובה



מאמרים דומים:

דרך האור לשינה

האור הנקלט בעינינו בעל תפקיד מרכזי בקיום התהליכים היממתיים של גופנו, במסגרת מה שהגדרנו קודם כמחזור הצירקדיאני. אתאר כאן בקצרה

הצמד מלטונין סרוטונין

סרוטונין ומלטונין – ממש זוג משלים מלטונין – Melatonin בתהליך הסינכרון של המחזור הצירקדיאני, תפקיד ראשי לאור השמש. האור הפוגע

המערכת האנדוקרינית – קשר השינה

התוצרים של המערכת האנדוקרינית בפרק הראשון היתה סקירה כללית של המערכת האנדוקרינית מתוך התיחסות לנקודות בעלות הקשר של שינה. נעבור