היכרות עם המערכת ההורמונלית

בלוטות זעירות – מפעל ענק

רשת מופלאה של בלוטות שההורמונים שהן מייצרות משפיעים על כל תא בגופנו ומאפשרים את קיומנו

כאשר השינה היא הנושא, מגיע למערכת הזאת מקום של כבוד !

בגופנו שתי מערכות ראשיות שמנהלות ומקיימות את כל תיפקודי הגוף

  • המערכת ההורמונלית שמקיימת את התהליך ההומיאוסטטי של הגוף.

היא עושה זאת על ידי הפקת שורה של מתווכים כימיים – הורמונים.

דרך מערכת הדם מגיעים ההורמונים אל כל הרקמות ומשפיעים על פעילותן המטבולית.

ההשפעה שלהם על שפע תחומים כמו חום הגוף, התפתחות, חילוף חומרים, מיניות.

  • מערכת העצבים הפועלת בשיתוף ובמקביל למערכת האנדוקרינית.

פעילותה באמצעות פולסים חשמליים ישירים ומיידיים, אבל קצרי טווח.

המערכת האנדוקרינית מקיימת גם בקרה עצמית

לצורך בקרה ואיזון הפעילות פועלות שתי מערכות של היזון חוזר – Feedback Loops.

  • האחת של “היזון חוזר שלילי” המתריעה על עודף והצורך בהקטנת הכמות.
  • האחרת, של “היזון חוזר חיובי” המודיעה על הצורך בהגדלת הכמות.
  • בנוסף פועלים אנזימים יעודיים בדם המפרקים עודפי הורמונים.

החלקים העיקריים של המערכת האנדוקרינית שמהותיים יותר לעניננו – השינה.

1. היפותלמוס Hypothalamus

זהו שליט העל של המערכת. מיקומו במרכז המוח.

ההיפותלמוס מקשר בין מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית.

מערכת העצבים מעבירה אליו איתותים מכל חלקי הגוף הפנימיים וגם מן החוץ.

האיתותים מתורגמים לפקודות הפעלה המועברות אל בלוטת יותרת המוח.

2. בלוטת יותרת המוח או היפופיזה Pituitary gland or Hypophysis

ההיפופיזה ממוקמת בצמוד להיפותלמוס וגודלה כאפונה במשקל 5 גרם.

ההוראות מן ההיפותלמוס גורמות לשרשרת תגובות:

  • של יצירת הורמונים
  • העברת מסרים להפעלת בלוטות נוספות.

בלוטות ורקמות המופעלים על ידי ההיפופיזה

  • הפעלת בלוטות האדרנל.
  • הפעלת בלוטות התריס.
  • הפקת הורמון הגדילה שיוזכר בהמשך בהקשר לשינה.
  • הפקת ההורמון פרולקטין, המעודד יצור חלב.

3. בלוטת האצטרובל – Pineal gland

לבלוטה צורת קונוס ומכאן שמה. גודלה מזערי – כגודל גרגר אורז.

  • חשיבותה רבה לשינה בהפיקה את הורמון המלטונין Melatonin

הבלוטה מופעלת על ידי רמות האור הנקלטות בעיניים ומועברות על ידי המערכת העצבית.

בהתאם, ההפקה של המלטונין גדלה עם רדת החשיכה וקטנה לקראת הבוקר.

  • מידע רמות האור מאפשר לבלוטת האצטרובל לקיים את המחזור הצירקדיאני של גופנו.
  • תפקיד חשוב נוסף של הבלוטה הוא תאום רמת הטמפרטורה של הגוף.

4. בלוטת התריס ובלוטות מצד התריס – Thyroid gland & Parathyroid glands

   א – בלוטת התריס נמצאת באזור הגרון משני צידי קנה הנשימה.

ההפעלה שלה נעשית על ידי בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה).

  • ההורמונים שבלוטת התריס מפיקה אחראים לוויסות תהליך המטבוליזם.

שיבוש של הפקת ההורמונים יכול לגרום להשמנה או הרזיה ושיבוש קצב הלב.

  • תיפקוד חשוב נוסף הוא ההשפעה על תהליך הגדילה ורמות הסידן בדם.
  • ועוד, גם השפעה על התיפקוד המיני, השינה, המחזור החודשי.

   ב – בלוטות מצד התריס ממוקמות מאחורי בלוטת התריס.

הורמון בלוטות מצד התריס אחראי על וויסות כמויות הסידן בגוף.

  • תהליכים אלה כוללים הפקת הסידן מהעצמות, שיקועו בעצמות ובשיניים.
  • כמו כן וויסות כמויות הזרחן והסידן בדם ועידוד ספיגתם בתאים.

5. בלוטות יותרת הכליה (או בלוטות האדרנל) Adrenal glands    

הן מונחות על החלק העליון של מעטפת הכליה.

הן מפיקות שני הורמונים משמעותיים מוכרים במיוחד – אדרנל וקורטיזול.

  • האדרנל ידוע בשל השפעתו במצבי לחץ, של תגובת “הילחם או ברח”.
  • הקורטיזול מתאם את המטבוליזם של חלבונים, שומנים וסוכרים.

לשני אלו יש תפקיד גם בהקשר לשינה ולכן יוזכרו בהרחבה בפרקים הבאים.

6. הלבלב Pancreas  

הלבלב מצוי בחלל הבטן מאחורי הקיבה ופועל בשני תחומים שונים :

  • כחלק ממערכת העיכול הוא מפריש אל המעי הדק מיצי לבלב לטובת העיכול.
  • כחלק מהמערכת האנדוקרינית הוא מפיק שני הורמונים בעלי פעילות מנוגדת :

אינסולין וגלוקגון Insulin & Glucagon  – 

  • האינסולין מופרש כאשר רמת הגלוקוז בדם גבוהה מדי.

הפרשת האינסולין מסייעת לוויסות כמות הגלוקוז על ידי קליטתו בתאי השריר.

בנוסף מסייע האינסולין לפרוק הגלוקוז וניצולו בהפקת חלבונים שומנים וסוכרים.

  • הגלוקון מופרש כאשר רמת הגלוקוז או האינסולין בדם נמוכים או נדרשים במאמץ.

הפקתו משפיעה על הכבד להפקת הגלוקוז והזרמתו למערכת הדם.

בנוסף הוא גם יפחית את ספיגת הגלוקוז בשרירים ובשומנים.

המערכת האנדוקרינית רחבה מאד ומורכבת.

הסקירה כאן מתיחסת לרכיבים העיקריים שיש להם נגיעה ישירה או עקיפה לנושא השינה.

בהמשך – מיקוד על חלקי המערכת בעלי תפקידים ישירים לתחום השינה

חומר לעיון

ויקיפדיה עברית, המערכת האנדוקרינית, 30 בנובמבר 2020

Michael Dansinger, WebMD Medical Reference, The Endocrine System and Glands of the Human Body, June 02, 2019

Biologydictionary.net Editors. “Endocrine System.” Biology Dictionary, October 4, 2019

השאר תגובה

השאר תגובה



מאמרים קשורים

אור היום שעוזר לישון בלילה

השינה הנכונה מותאמת לשינויים של יום ולילה מערכת העצבים עוזרת לתאם את תהליכי השינה והערות. היא עושה זאת בעזרת השינויים

השינה היא תהליך דינמי

בזמן השינה מקיים הגוף שפע תהליכי קיום חיים ותחזוקה השינה היא תהליך פעיל, בניגוד גמור לרושם שמתקבל מן המצב הפסיבי

עולם השינה במערכת האנדוקרינית

הבלוטות ההורמונליות עוזרות לשינה רכיבים של המערכת האנדוקרינית תורמים רבות למכלול ההוליסטי של עולם השינה הרבה מעבר לאותן שעות במיטה