עולם השינה במערכת האנדוקרינית
הבלוטות ההורמונליות עוזרות לשינה
רכיבים של המערכת האנדוקרינית תורמים רבות למכלול ההוליסטי של עולם השינה הרבה מעבר לאותן שעות במיטה
ההיפותלמוס – “שליט העל” של המערכת האנדוקרינית הוא המצנח הראשי על המלאכה .
1 – ההיפותלמוס Hypothalamus
ההיפותלמוס הוא חלק קטן מאד של המוח. אבל רב פעלים !
- כך לדוגמה, ההיפותלמוס מסייע לתגובות הריגשיות וגם הפעלת מערכת העצבים האוטונומית.
- בנוסף, ההיפותלמוס גם מעביר הוראות הפעלה לשחרור ההורמונים על ידי בלוטת יותרת המוח.
- ועוד, ההיפותלמוס שולט גם על חום הגוף, הצמא, הרעב והמיניות. בהחלט ראוי להערכה.
2 – בלוטת יותרת המוח או ההיפופיזה – Pituitary gland / hypophysis.
ההיפופיזה, הבלוטה הזעירה בגודל של אפונה, נחשבת הבלוטה האנדוקרינית הראשית.
- ההיפופיזה מפרישה הורמונים כמו הורמון הגדילה והורמוני מיניות.
- בנוסף, ההיפופיזה גם גורמת לבלוטות האדרנל להפיק את הורמון הקורטיזול.
א – כאשר אנחנו ישנים טוב, נהנים מהורמון הגדילה – Growth hormone
הורמון הגדילה משמעותי מאד ומופרש על ידי בלוטת יותר המוח.
ההיפופיזה מפרישה אותו בעיקר בזמן השינה וגם לאחר ארוחות ובזמן מאמץ גופני.
כשמו, הורמון הגדילה מהותי לתהליך ההתפתחות, בניית העצמות ושרירי השלד.
בנוסף, להורמון הגדילה השפעה חשובה נוספת בהמרצת המערכת החיסונית.
3 – עזרה לשינה מבלוטת האצטרובל – Pineal gland.
לנושא השינה, תרומתה העיקרית של בלוטת האצטרובל בהפקת הורמון המלטונין – Melatonin..
- הורמון המלטונין תורם ישירות לתהליך ההירדמות ונחשב כסם השינה הטבעי של הגוף.
- בלוטת האצטרובל גם מקיימת את המחזור הצירקדיאני של גופנו.
- תוך כך, בלוטת האצטרובל מתאמת את רמת הטמפרטורה של הגוף, גם בשינה.
4 – בלוטות יותרת הכליה – Adrenal glands
הבלוטות ידועות בהשפעתן לתגובה על מצבי לחץ, המוכרת בשם “הילחם או ברח”.
הבלוטות מפיקות שני הורמונים מוכרים וחשובים :
א – קורטיזול – Cortisol
הקורטיזול הוא הורמון ממריץ ועוזר להתמודד עם מצבי לחץ על ידי הגברת יצור הגלוקוז.
לקורטיזול תפקיד משמעותי בתהליך השינה ופרוט יינתן בפרק נפרד.
ב – אדרנלין ונוראדרנלין –Adrenaline & Noradrenaline .
בלוטות האדרנל מפרישות הורמונים אלה במצבי מצוקה פיזית ותגובת “הילחם או ברח”.
נוראדרנלין ! דחוף !
ההורמונים גורמים להגברת קצב פעימות הלב, לחץ הדם והזרמת גלוקוז וחמצן למערכת הדם.
לעניננו, הורמונים אלה ימנעו הירדמות ושינה במצבי מצוקה פיזית או נפשית.
מציאות חיים מוכרת בה גורמים לשיבוש השינה ולא נהנים תן העזרה לשינה של המערכת ההורמונלית
אורח החיים שלנו, של שינה מועטה מדי משבש את התיפקוד התקין של ההורמונים.
השיבוש הזה גובה מחיר בריאותי וחשוב להכיר את ההשלכות.
להלן שתי דוגמאות של רכיבים שהקשר שלהם לשינה לא ברור מאליו :
5 – הקיבה – Stomach
6 – רקמת השומן התת עורית – Adipose tissue
שתי מערכות אלה מפיקות את ההורמונים הקשורים לתחושת השובע והרעב :
א – גרלין .Ghrelin
הגרלין גורם לתחושת הרעב ומופק בקיבה.
הגרלין נמצא בשיאו לפני ארוחות ובמינימום לאחר הארוחה.
ב – לפטין Leptin
הלפטין אחראי לתחושת השובע ומיוצר ברקמת השומן התת-אורית.
במצב של חוסר שינה, כמו בעובדי משמרות לילה, פעילות ההורמונים האלה משתבשת. כתוצאה, אנחנו מקבלים תחושה חזקה של רעב וצורך חזק במאכלים עתירי אנרגיה.
אחת המשמעויות תהיה של השמנה ופגיעה במחזוריות התקינה של שינה / ערות.
בהמשך – מיקוד על שלושה גורמים מרכזיים בתהליך השינה
מלטונין, סרוטונין, קורטיזול
חומר לעיון
Kemp, Stephen MD, PhD. eMedicineHealth. Anatomy of the Endocrine System, Reviewed on 10/16/2020
WebMD Medical Reference, The Endocrine System and Glands of the Human Body, June 02, 2019
השאר תגובה
מאמרים קשורים
לגוף רשת תקשורת מקיימת חיים
מערכת העצבים – המערך החכם העיקרי שמנהל ומקיים את הגוף האנושי מערכת העצבים שלנו שולחת זרועות דקות ורגישות לכל נקודה
שינה טובה עם מלטונין סרוטונין וקורטיזול
שלושה הורמונים כוכבים מתגייסים למען השינה הברוכה מלטונין, סרוטונין וקורטיזול משפיעים על תהליך ההירדמות, השינה הרגועה, ההתעוררות והתיפקוד היומי בפרקים
היכרות עם המערכת ההורמונלית
בלוטות זעירות – מפעל ענק רשת מופלאה של בלוטות שההורמונים שהן מייצרות משפיעים על כל תא בגופנו ומאפשרים את קיומנו
