אור היום שעוזר לישון בלילה

השינה הנכונה מותאמת לשינויים של יום ולילה

מערכת העצבים עוזרת לתאם את תהליכי השינה והערות. היא עושה זאת בעזרת השינויים בעוצמת האור הנקלט בעיניים.

כל בני האדם ישנים וערים מדי יום.

זהו הטבע שלנו ואין מנוס ממנו.

השינה הנכונה משתלבת במחזור הצירקדיאני .

הכרנו כבר את מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית.

שתי המערכות החשובות מנהלות את תהליכי המחזוריות הצירקדיאנית.

הן עושות זאת בתאום נפלא שמאפשר את קיומנו הטבעי בצורה נכונה.

בני האדם הם בעלי חיים פעילי יום – Diurnal

המשמעות היא שבני האדם צריכים לישון בלילה !

אנחנו כבר יודעים שתהליך השינה הנכונה בלילה כרוך בכמה תהליכים מתואמים.

עם רדת החשיכה פוחתת כמות הסרוטונין ובלוטת האצטרובל הופכת אותו למלטונין.

המלטונין, סם השינה הפנימי פועל במרץ במשך הלילה עד לפנות הבוקר.

עם בוקר נכנסים לפעולה הממריצים הטבעיים – הסרוטונין והקורטיזול.

התהליכים האלה חייבים להיות מתואמים ביניהם וגם עם הסביבה החיצונית.

מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית משתפות פעולה לצורך השינה

המערכת האנדוקרינית היא יצרנית ההורמונים ומערכת העצבים אחראית על התיזמון.

למעשה, שתי המערכות נמצאות בתוך הגולגולת והגוף, בסביבה חשוכה לחלוטין.

אבל, למערכת העצבים יתרון, משום שיש לה גישה אל החוץ – העיניים.

העיניים קולטות את שינויי האור של הסביבה ומשדרות את המידע פנימה

קרני האור שפוגעות בעיניים נקלטות על הרשתית והופכות לאותות חשמליים.

אותות אלה עושים דרכם אל קליפת הראיה הנמצאת עמוק בעורף המוח.

כאן עצבי הראיה הם צנרת המידע המקשרת בין העיניים למרכז הראיה.

בתהליך הזה נכנסת לתמונה המערכת האנדוקרינית באמצעות טרמפיסט שלה :

הגרעין הסופרה-כיאזמטי(SCN) Suprachiasmatic nucleus  –   

זהו חלק מן ההיפותלמוס היושב ממש על מקום הצטלבות עצבי הראיה.

המיקום האסטרטגי מאפשר לגרעין לדעת על שינויי האור בסביבה.

זהו מידע חשוב שכן הוא מאפשר לגרעין לשלוט על השעון הביולוגי של הגוף.

תוך כך, גם מתאפשר לגרעין לתאם נכון את המחזור הצירקדיאני.

מכאן הדרך קצרה אל בלוטת האצטרובל כדי לתזמן את ייצור המלטונין.

אור השמש מתאם השינה והערות

למעשה, השעון הביולוגי בגוף האנושי פועל גם בסביבה חשוכה לחלוטין.

אבל, חשוב לנו שהמחזור היומי של הגוף יתאים לחיים סביבנו.

החשיפה לאור השמש מאפשרת לתזמן נכון את המחזור הציארקדיאני.

כך נוכל ליהנות מן השינה הנכונה בלילה ותיפקוד מלא בשעות היום.

והרי זה מה שכולנו רוצים !

אם כך, ביכולתנו לתרום את חלקנו ולעזור לכל הטוב הזה לקרות.

נתרום את חלקנו קודם כל בצעד הפשוט של חשיפה יומית לאור יום.

הערת אזהרה

אורח החיים שלנו מכתיב בהרבה מקרים פעילות לאורך כל שעות היממה.

אומנם הכוונות שלנו טובות והמציאות מכתיבה את המהלכים שלנו.

אבל מן הראוי שנהיה מודעים להשפעה של חשיפה ממושכת לאור בשעות החשיכה.

המשמעות של חשיפה כזאת היא שיבוש השעון הביולוגי והשינה הנכונה.

כלל בסיסי – בני האדם בנויים לפעילות ביום ושינה בלילה

 

לעיון נוסף

Brandon Peters, MD, Brandon Peters, M.D., The Biological Clock in Sleep Medicine, Verywell Health, February 06, 2020

Brandon Peters, MD, Lauren Schlanger, MD, How Zeitgeber Time Signals Reset Sleep, Internal Clock , Verywell Health,  September 12, 2020

פייפאולי , וולטר ד”ר, רגלסון, ויליאם ,נס המלאטונין, הוצאת מודן 1996

 

השאר תגובה

השאר תגובה



מאמרים קשורים

עולם השינה במערכת האנדוקרינית

הבלוטות ההורמונליות עוזרות לשינה רכיבים של המערכת האנדוקרינית תורמים רבות למכלול ההוליסטי של עולם השינה הרבה מעבר לאותן שעות במיטה

לגוף רשת תקשורת מקיימת חיים

מערכת העצבים – המערך החכם העיקרי שמנהל ומקיים את הגוף האנושי מערכת העצבים שלנו שולחת זרועות דקות ורגישות לכל נקודה

היכרות עם המערכת ההורמונלית

בלוטות זעירות – מפעל ענק רשת מופלאה של בלוטות שההורמונים שהן מייצרות משפיעים על כל תא בגופנו ומאפשרים את קיומנו