דרך האור לשינה

האור הנקלט בעינינו בעל תפקיד מרכזי בקיום התהליכים היממתיים של גופנו, במסגרת מה שהגדרנו קודם כמחזור הצירקדיאני.

אתאר כאן בקצרה את המסלול של האור לקיום התהליך הזה.

 העין

זהו הפתח דרכו נקלטות קרני האור. הקרניים נקלטות על הרשתית והופכות לאותות חשמליים. משהפכו לאותות חשמליים מתקיים תהליך מורכב של העברת האותות במספר נתיבים למוקדי העיבוד השונים במוח. בזכותם אנו מקבלים מסרים של תמונות, מרחב, תנועה, שינויי עונות ומעברים של יום ולילה.

דרך האור

דרך האור לשעון הביולוגי

אחד הנתיבים פונה אל הגרעין הסופרה-כיאזמטי.

 

הגרעין הסופרה-כיאזמטי   (SCN) Suprachiasmatic nucleus

שמו של הגרעין הזה מעיד על מיקומו מעל תצלובת הראיה. מיקומו מהווה תחנת הסתעפות בזרם האותות המגיעים מעצב הראיה ומעבירים לו את המידע בדבר השינויים בעוצמת האור והמעברים בין יום ולילה.

הגרעין הסופרה-כיאזמטי שוכן בקדמת ההיפותלמוס ואחראי על קיום השעון הביולוגי והמחזור הצירקדיאני של הגוף. כך הוא תורם את חלקו למנגנון השליטה של ההיפותלמוס על המערכת האנדוקרינית והפעילות ההורמונלית החשובה כל כך לגופנו.

לצורך הסדרת מערך הפעילות של ערות / שינה, מועברים אותות עיצביים אל בלוטת האצטרובל.

 

בלוטת האצטרובל – Pineal gland

למרות הקירבה ביניהם, מקבלת בלוטת האצטרובל את האותות העיצביים מן הגרעין הסופרה-כיאזמטי בדרך מעט פתלתלה, דרך מערכת העצבים הסימפתטית.

המדובר בבלוטה זעירה בגודל של גרגר אורז, בעלת מבנה פיזי דומה לעין פרימיטיבית ולכן בעלת רגישות כלשהי לאותות של אור. מיקומה עמוק במרכז המוח, אבל יש המתיחסים אליה כניוון של העין השלישית ביצורים קדומים.

למרות גודלה הזעיר, הבלוטה בעלת השפעה חשובה על התיפקוד היומי שלנו, כאשר היא קובעת את פעילות השעון הביולוגי והפעילויות הקשורות של שינה / ערות, בגרות, שינויים עונתיים, המחזור החודשי וגם פעילות המערכת החיסונית.

כל זאת עושה בלוטת האצטרובל על ידי יצור סרוטונין, ממנו מופק המלטונין. המלטונין מופק ומופרש לדם עם רדת החשיכה והפקתו מופסקת לקראת בוקר. האור הוא הזרז להפקת המלטונין ולכן גם חשיפה לאור חזק או מניעת תאורה יכולים לשבש את הפקתו.

תהליך הגידול של בלוטת האצטרובל הוא קצר יחסית ונמשך רק עד גיל שנתיים בערך. עם הבגרות והזיקנה, הבלוטה מאבדת מגודלה ומבחינים בה גם סימני הסתיידות. לכן, יש המתיחסים אליה כסמן של הזדקנות, המחריפה עם הגידול בהסתיידות.

על חשיבות בלוטת האצטרובל ניתן להבין גם מתוך אספקת הדם האינטנסיבית שהיא מקבלת, שניתן להשוותה לשל הכבד.

 

מקורות

פייפאולי , וולטר ד”ר, רגלסון, ויליאם ,נס המלאטונין,מודן 1996

Wikipedia, Pineal gland, 2 June 2019

השאר תגובה

השאר תגובה



מאמרים דומים:

הצמד מלטונין סרוטונין

סרוטונין ומלטונין – ממש זוג משלים מלטונין – Melatonin בתהליך הסינכרון של המחזור הצירקדיאני, תפקיד ראשי לאור השמש. האור הפוגע

המערכת האנדוקרינית – קשר השינה

התוצרים של המערכת האנדוקרינית בפרק הראשון היתה סקירה כללית של המערכת האנדוקרינית מתוך התיחסות לנקודות בעלות הקשר של שינה. נעבור

מבט על מערכת העצבים

מערכת העצבים – מבט כללי מאד בכל דיון על תיפקודי הגוף שלנו והשינה בכלל זה, הבכורה שייכת למערכת העצבים. זאת