הצמד מלטונין סרוטונין

סרוטונין ומלטונין – ממש זוג משלים

מלטונין – Melatonin

בתהליך הסינכרון של המחזור הצירקדיאני, תפקיד ראשי לאור השמש. האור הפוגע ברשתית העין, מעביר מסר לגרעין הסופרה כיאזמטי – השעון הביולוגי הראשי.

 בלוטת האצטרובל  ( Pineal Gland ). מצייתת להוראות הגרעין הסופרה כיאזמטי ולמעשה מפיקה את ההורמון מלטונין בהתאם לעוצמת האור. עם רדת החשיכה, מוגברת הפקת המלטונין עד לשיא בערך בשעה 2 לפנות בוקר. משלב זה נחלשת הפקתו עד לשיעור מינימלי בשעות הבוקר.

המלטונין משפיע על ויסות המחזורים היומיים והעונתיים של הגוף ובכלל זה לנושא הפקת ההורמונים, טמפרטורת הגוף, וכמובן המחזוריות של זמני הערות והשינה.

לאור נתונים אלה, קיבל המלטונין את תואר “סם השינה” והוכנס לטיפול בבעיות של יעפת ( Jet Lag ), בעיות של שיבוש במיקצב היממתי, בעיות שינה והירדמות.

אצל הילוד הרך מתחילה הפקת המלטונין רק בגיל שלושה חודשים והכמויות מוגברות ומגיעות לשיאן בסביבות גיל שש. משלב זה, הכמות יורדת בהדרגה עד לשיעור מינימלי בגיל מבוגר.

רוצים לישון ? תנו למלטונין לעבוד !

רוצים לישון ? תנו למלטונין לעבוד !

מייחסים לכך שתי תופעות :

1) ראשית, תהליך ההתבגרות המינית של הילדים מעוכב ומאידך, בגיל המבוגר חלים שיבושים בתהליך השינה. חוקרים מסוימים אף מרחיקים ומיחסים את סימני תהליך הזיקנה למחסור במלטונין.

2)  בנוסף לכל זאת, המלטונין גם נוגד חימצון חשוב וידוע ביכולתו ללכוד רדיקלים חופשיים הידועים בהשפעתם המזיקה היכולה לגרום למחלות סרטן.

גם מחסור וגם עודף יכולים להצביע על בעיות נפשיות ומתח ( Stress ). גם תופעת דיכאון החורף (SAD ) הידועה בעיקר בארצות הצפון, מיוחסת לעודף המלטונין המצטבר בגוף עקב שעות החשיכה הרבות.

לסיכום, המלטונין לא גורם לשינה, אך נוכחותו גורמת לירידת טמפרטורת הגוף, האטת פעילות הגוף והרגשת עיפות. השפעת האור על תפוקת המלטונין מנוצלת בתהליך הטיפול באמצעות אור מלאכותי, הפוטו- תרפיה.

 סרוטונין – Serotonin

זוהי תרכובת אורגנית המצויה באזורים שונים בגוף כמו המעיים והדם. לעניננו חשובה נוכחותו במוח, בו הוא פועל כמוליך עיצבי ( neurotransmitter ). כאן חשובה פעילותו בצמידות למלטונין. בו בזמן שהמלטונין פועל למצב שינה, פועל הסרוטונין למצב ערות ומגביר את הערנות ויכולת ההתמקדות בביצוע משימות.

הסרוטונין חיוני לעצם קיום השעונים הביולוגיים בגופנו, שכן המלטונין מופק ממנו. עם רדת החשיכה, הופכת בלוטת האצטרובל את הסרוטונין למלטונין ולקראת בוקר, מופסק יצור המלטונין וכמות הסרוטונין הולכת וגדלה. לפיכך, שני החומרים משלימים האחד את רעהו ושיבוש התהליך הדו כיווני הזה יגרום לליקוי במחזור היומי של שינה / ערות.

בדומה להשפעת האור על הפקת המלטונין או הפסקתו, ישפיע האור גם על תפוצת הסרוטונין במוח. חשיפה לאור חזק בשעות החשיכה, תגביר את כמות הסרוטונין והשפעתו המעוררת ותרחיק את השינה. התוצאה הזאת מובחנת אצל עובדי משמרות, אשר חשיפתם לאור חזק וממושך בשעות לא טבעיות של היממה משבשת את המחזור הצירקדיאני ובעלת השלכות בריאותיות חמורות.

הסרוטונין שייך לקבוצת הנוירוטרנסמיטורים “העושים טוב”, בדומה לדופמין. שחרורו לדם בבוקר גורם להרגשה טובה וערנות. בהתאם לכך, חסרונו יתבטא במצב רוח “כבד” עד כדי דיכאון. זהו הסבר נוסף לתופעת דיכאון החורף, ( SAD   )  כאשר בגלל שעות החשיכה הארוכות, גם יש עודף מלטונין וגם חוסר בסרוטונין.

חומר לעיון

A Dictionary of Biology. 2004. Encyclopedia.com .Melatonin 30 Oct. 2014

Christian Nordqvist ,Medical News Today, What is melatonin?, 2 August 2011

Science of Everyday Things. 2002. Encyclopedia.com. BIOLOGICAL RHYTHMS. 30 Oct. 2014

השאר תגובה

השאר תגובה



מאמרים דומים:

המערכת האנדוקרינית – קשר השינה

התוצרים של המערכת האנדוקרינית בפרק הראשון היתה סקירה כללית של המערכת האנדוקרינית מתוך התיחסות לנקודות בעלות הקשר של שינה. נעבור

דרך האור לשינה

האור הנקלט בעינינו בעל תפקיד מרכזי בקיום התהליכים היממתיים של גופנו, במסגרת מה שהגדרנו קודם כמחזור הצירקדיאני. אתאר כאן בקצרה

המערכת האנדוקרינית – לנהל, לתפקד, לשרוד

המערכת האנדוקרינית – Endocrine System המערכת האנדוקרינית מורכבת מבלוטות המייצרות ומפרישות הורמונים ישירות אל מערכת הדם. ההורמונים הם מתווכים כימיים