יחסי הציבור של השינה

לשינה יחסי ציבור גרועים

הדוברים בשם היעילות, רואים בשינה זמן מבוזבז. סיסמתם הידועה – “יהיה זמן לנוח אחרי 120  “.

לתומכים בכך נימוקים רבים :

 במקורות היהודיים

גם במקורותינו מצויות דוגמאות התומכות בגישה של שינה מועטה :

במסכת אבות מונים את הדרכים בהן נרכשת תורה :

“והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ואלו הן: בתלמוד, בשמיעת האוזן,……… במעוט תענוג, במעוט שנה, במעוט שיחה,…“ (אבות ו, ו)

במסכת בבא בתרא, מכירים בתועלת שבשינה להפגת האלכוהול משתיית יין :

“….הוא היה אומר עשרה דברים קשים נבראו בעולם…... יין קשה שינה מפכחתו…..” (בבא בתרא יא).

אבל בהמשך, משבחים את התלמיד חכם המדיר שינה מעיניו לשם לימוד תורה :

”   אמר רב נחמן בר יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם בעולם הזה והקב”ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא…..” (שם)

ר’ נחמן מברסלב מעודד את עבודת השם המיסטית. בקימה בחצות וקיום תהליך של התבודדות והתבוננות עמוקה. הסתמכותו על הפסוק:” אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי“. (תהלים עז, ז)

 

תומס אדיסון – עליו נאמר שהוא “ישן מעט אבל מנמנם הרבה”.  דעתו הוכחה כשגויה לחלוטין ! זמן השינה חשוב והכרחי ! באופן אירוני לאדיסון היתה השפעה משמעותית על הרגלי השינה והעבודה כתוצאה מהמצאת נורת הלהט בשנת 1913. הנורה החשמלית גרמה לשינוי הרגלי החיים והארכת שעות הפעילות. אחת התוצאות המשמעותיות היתה של פריחת עידן התיעוש והמעבר לעבודה במשמרות.

אכן, אדיסון היה פורה ומקורי, ואולי היה שייך לאותו מיעוט באוכלוסיה הזקוקים באופן טבעי למעט שינה.

דעתו היתה בעד קיצור שעות השינה ובזמן הנחסך לעשות דברים יצרניים ותועלתיים.

הממציא הידוע התפרסם בגישה הדוגלת בשינה מועטה.

 הצגת שינה מועטה כדימוי חיובי

משום מה מתפארים מצביאים ומנהיגים בשינה מועטה כהוכחה למסירותם ויכולותיהם הגבוהות.

ברשימה זאת נכללו גם נפוליאון וצ’רצ’יל.

באותה רוח, דורשים גם אנשי הצבא ומנגנוני הבריאות מן הכפופים, מעט שינה והרבה שעות עבודה טיעונם הקלאסי ” אם אני יכולתי, גם אתם יכולים !”  ( טיעון קצת מוזר מצד אנשי רפואה ).

 

כל אלו עשו ועושים לציבור שרות רע וכל המחקרים פוסלים גישה זאת מכל וכל !!

חומר לעיון

Bryan, Borzykowski. BBC, Successful executives and the four-hour sleep myth, 3 November 2014

 

השאר תגובה

השאר תגובה

---

---