מדוע אנחנו ישנים ?

החידה הגדולה – מה מקור השינה

דורות של חוקרים עוסקים בחקר תופעת השינה. המחקרים הולידו תיאוריות מענינות אבל לא תשובות סופיות.

עובדה היא שהאנושות מבלה כשליש מחייה בשינה!

למעשה, כל בעלי החיים המוכרים מבלים זמן רב במצבים של שינה או דמויי שינה.

חתול מבלה כ 60% מחייו בשינה והעטלף חי בשינה כ 80% מהזמן.

החוקרים של היום מצויידים בכלים חדישים שמאפשרים מבט עמוק ורחב.

חקר השינה של יונקים וציפורים מבוסס היום בעיקר על בדיקות פוליגרפיות.

כמכשיר עיקרי במחקר משמש האלקטרואנצפלוגרף .(EEG) ,

תופעת השינה המוכרת לנו היום מציגה תמונה מענינת של חיוב ושלילה:

1 – לכאורה השינה מנוגדת לבסיס הקיומי של בעלי החיים

בעלי החיים חייבים להתגונן מפני טורפים, להשיג מזון ולהתרבות.

במצב שינה אנחנו לא פעילים חברתית וגם לא ערניים לסביבה ולכן גם לא מוגנים.

2 – מאידך, לשינה היבטים חיוביים משמעותיים

ברור לנו היום שלשינה תרומה חשובה ליכולות התיפקודיות של בני האדם.

השינה תורמת לנושאי הזיכרון, הלמידה. הרגש והתיפקוד הפיזיולוגי.

3 – כמו כן, לחוסר שינה תוצאות שליליות

חוקרי שינה בחנו את השפעת חוסר השינה על מיגוון בעלי חיים.

אצל כולם נפגעו הבריאות והתיפקוד ברמות שונות עד לסכנת חיים.

חסך שינה גורם לבני אדם מתח ודיכאון, סיכוני השמנה, פגיעה קוגניטיבית ונזקים ללב .

החוקרים מניחים שהשינה היא תוצאת פשרה בין יתרונות

לדעת החוקרים, המהלך האבולוציוני קיים מעין “משא ומתן” שעיקרו אקולוגי.

המהלך הזה איזן עבור בעלי החיים את העדיפויות לפעילויות ביום ובלילה.

התיאוריות רבות ומענינות וכאן מובאות כמה מן הבולטות שבהן.

1 – רואים את השינה כמצב של חוסר פעילות מסתגלת  Adaptive Inactivity

זוהי גישתו של חוקר המוח פרופסור סיגל – Ph.D. Jerome M. Siegel.

התיאוריה גורסת שהאבולוציה שואפת לפתח את ההתנהגות היעילה.

הבחירה היעילה תלויה בסביבה האקולוגית וביכולות של בעלי החיים.

בני האדם הם יצורים פעילי יום (Diurnal) ולכן מוגבלים ביכולות שלהם בלילה.

לפיכך, עדיף שבני האדם יימנעו מפעילות בלילה וישנו במקום מוגן.

2 – הגישה שהשינה היא של המוח, על ידי המוח ועבור המוח.

Sleep is of the brain, by the brain and for the brain.

התיאוריה של חוקר השינה פרופסור הובסון – Ph.D John A. Hobson/.

פרופסור הובסון מאמין שהמוח הוא הגורם המרכזי בהתפתחות תופעת השינה.

כדוגמה, התיפקוד הלקוי של מערכת העצבים כתוצאה מחסך שינה.

חסך השינה מוביל להגבלת יכולת המיקוד, זיכרון לקוי וכושר למידה ירוד.

3 – השערת הקצאת האנרגיה –   Energy Allocation Hypothesis

הפעילות היומית של בעלי חיים מפעילה תהליכים ביולוגיים בגוף .

התהליכים הביולוגיים צורכים אנרגיה שצריכה להתחלק לכל הפעילויות.

התיאוריה גורסת שהשינה מאפשרת חלוקה יעילה יותר של צריכת האנרגיה.

לדוגמה, היכולת של תהליכים מטבוליים להתבצע ביעילות גבוהה בזמן השינה.

4 – תיאוריית שימור האנרגיה  – Energy Conservation 

התיאוריה גורסת שבעלי החיים מוגבלים ביכולת השגת המזון ושימור האנרגיה.

המיגבלה הזאת גרמה כנראה לצריכת אנרגיה מעבר ליכולת הייצור והשימור.

כפתרון, בעלי החיים פיתחו מנגנונים ביולוגיים המאפשרים לחסוך אנרגיה.

מנגנון השינה הוא אחד התהליכים המאפשרים חיסכון אנרגטי.

כתוצאה, שעור האנרגיה המטבולית בזמן השינה פוחת בכ 10%.

גם הלב תורם את חלקו בחיסכון האנרגטי.

לחץ הדם יורד בלילה בשעור של 15% – 20% !

5 – תיאוריית הצמצום הסינפטי  –  Synaptic Downscaling  

התיאוריה מוכרת גם בשם – The Synaptic Homeostasis Hypothesis (SHY) .

אנחנו מופגזים במשך היום בשפע מידע.

המידע הזה נקלט ומעובד על ידי הנוירונים במוח והקשרים הסינפטיים ביניהם.

אבל, הנוירונים מוגבלים ביכולת העיבוד ויצירת קשרים סינפטיים.

המוח פותר זאת בזמן השינה בצמצום הקשרים הסינפטיים המיותרים.

6 – גיבוש הזכרון  –  Memory Consolidation

אפשר להגיד שהתיאוריה הזאת היא המשך לסעיף הקודם.

בתהליך הפעילות היומית המוח קולט מידע, לומד אותו ומגיב למצבים משתנים.

הדינמיקה של הפעילות היומית מגבילה את היכולת למיין ולשמר את החומר הרב.

השינה פותרת זאת ומאפשרת למוח לבצע את התהליך המורכב של מיון ושימור הזיכרונות.

מי שלא ישן מספיק מכיר את תופעת הפגיעה בזיכרון ויכולת הלימוד .

7 – ניקוי פסולת המצטברת במוח  – Brain Waste Clearance

המוח שלנו הוא צרכן האנרגיה הראשי של הגוף.

למרות שהמוח שוקל רק 2% ממשקל גופנו, הוא צורך כ 20% מן האנרגיה שלו.

הפעילות העצומה הזאת גם יוצרת חומרי פסולת מזיקים שיש לסלק.

גם כאן גייסה האבולוציה את השינה לצורך עבודת הנקיון.

במהלך השינה, נפח המוח מתכווץ  בשעור של 60% מן הנפח הרגיל.

הכיווץ הזה מאפשר לנוזל הבין תאי לזרום ולסלק את הפסולת שהצטברה.

אפילו נוצר קבלן לנקיון המוח, המנגנון הגלימפטי – The glymphatic system.

אכן, בזמן השינה המנגנון הגלימפטי פעיל פי 10 יותר מאשר במצב ערות.

התיאוריות שהובאו כאן הן רק חלק מן ההסברים שניתנו לחידת השינה.

לסיכום, ברור שלשינה יתרונות רבים וחשוב שבני האדם ייהנו משינה ברוכה.

 לעיון נוסף

Jerome M. Siegel, Sleep viewed as a state of adaptive inactivity, Nature Reviews Neuroscience| AOP, 5 August 2009

William J.Joiner, Unraveling the Evolutionary Determinants of Sleep, Current Biology, 20, 24 October 2016

Alex C. Keene, Erik R. Duboue, The origins and evolution of sleep, Journal of Experimental Biology,  12 June 2018

 

השאר תגובה

השאר תגובה



מאמרים קשורים

השינה והחלומות כוכבים של תרבויות

השינה נוכחת כאורחת של כבוד בכל מסגרת חברתית ותרבותית הנוכחות הדומיננטית והמיסתורית של השינה בחיי האנושות היו בסיס לשפע דימויים

מושג השינה בתנ”ך

השאר תגובה השאר תגובה

מהמיתולוגיה האכדית – שנתו של גילגמש

כוחה של השינה באפוס קדום על עלילות גילגמש המלך הגיבור יוצא לחיפוש סוד חיי הנצח ומגלה את כוחה של השינה.